BM 21a Gemara Pt. 1- TALMUD I ADV.

גמרא  מצא פירות מפוזרין וכמה? א"ר יצחק: קב בארבע אמות. היכי דמי? אי דרך נפילה אפילו טובא נמי, ואי דרך הינוח אפילו בציר מהכי נמי לא. א"ר עוקבא בר חמא: במכנשתא דבי דרי עסקינן קב בארבע אמות דנפיש טרחייהו, לא טרח איניש ולא הדר אתי ושקיל להו, אפקורי מפקר להו. בציר מהכי: טרח והדר אתי ושקיל להו ולא מפקר להו. בעי רבי ירמיה: חצי קב בשתי אמות, מהו? קב בארבע אמות

טעמא מאי? משום דנפיש טרחייהו

GEMARA. IF ONE FINDS SCATTERED FRUIT, etc. What quantity [of fruit in a given space] is meant? R. Isaac said: A kab within four cubits. But what kind of a case is meant? If [the fruit appears to have been] dropped accidentally, then even if there is more than a kab [it should] also [belong to the finder]. And if it appears to have been [deliberately] put down, then even if there is a smaller quantity it should not [belong to the finder]? — R. ‘Ukba b. Hama answered: We deal here with [the remains of] what has been gathered on the threshing floor: [To collect] a kab [scattered over a space] of four cubits is troublesome, and, as people do not trouble to come back and collect it, [the owner also] abandons it, but if it is [spread over] a smaller space [the owner] does come back and collect it, and he does not abandon it. R. Jeremiah enquired: How is it [if one finds] half a kab[scattered over the space] of two cubits?

What are some thoughts you have on this text? Questions?

Me, Them, and the Slice of Pizza

On your way to buy a slice of pizza at your favorite pizza joint, a person dressed in dirty, shabby clothing approaches you, tells you that they are hungry, and asks you for a $1.50 to buy a slice of pizza. You only have a buck fifty in your pockets.


What would you do in this situation? Why? What factors are there to consider in making this decision?

Bava Metzia 21a- Mishnah; TAL ADV.

TALMUD ADV.

Read the text of the Mishnah and comment.

דף כא,א משנה אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז אלו מציאות שלו מצא פירות מפוזרין מעות מפוזרות כריכות ברשות הרבים ועגולי דבילה ככרות של נחתום מחרוזות של דגים וחתיכות של בשר וגיזי צמר הלקוחין ממדינתן ואניצי פשתן ולשונות של ארגמן הרי אלו שלו דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר כל שיש בו שינוי חייב להכריז כיצד מצא עגול ובתוכו חרס ככר ובתוכו מעות רבי שמעון בן אלעזר אומר כל כלי אנפוריא אין חייב להכריז

MISHNAH. SOME FINDS BELONG TO THE FINDER; OTHERS MUST BE ANNOUNCED.9 THE FOLLOWING ARTICLES BELONG TO THE FINDER: IF ONE FINDS

SCATTERED FRUIT, SCATTERED MONEY,10 SMALL SHEAVES IN A PUBLIC

THOROUGHFARE,11 ROUND CAKES OF PRESSED FIGS, A BAKER'S LOAVES,12 STRINGS

OF FISHES, PIECES OF MEAT, FLEECES OF WOOL WHICH HAVE BEEN BROUGHT FROM

THE COUNTRY,13 BUNDLES OF FLAX AND STRIPES OF PURPLE,14 COLOURED WOOL;

ALL THESE BELONG TO THE FINDER.15 THIS IS THE VIEW OF R. MEIR.16 R. JUDAH

SAYS: WHATSOEVER HAS IN IT SOMETHING UNUSUAL MUST BE ANNOUNCED,17 AS,

FOR INSTANCE, IF ONE FINDS A ROUND [OF FIGS] CONTAINING A POTSHERD, OR A

LOAF CONTAINING MONEY. R. SIMEON B. ELEAZAR SAYS: NEW MERCHANDISE18

NEED NOT BE ANNOUNCED.:

Ketubot 67 Open Thread

Hey all,

Go back and read some of the Talmud entries and blog post from past students. Post your thoughts, comments and ideas on something you read here. We will be continuing forward from this point in the Talmud- it would help to have a basis for what we are arguing about.

L'Shalom,
R' Goodman

The Miser that Takes but Will Not Give

תנו רבנן אין לו ואינו רוצה להתפרנס נותנין לו לשום הלואה וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים נותנין לו לשום מתנה וחוזרין ונותנין לו לשום הלואה לשום מתנה הא לא שקיל אמר רבא לפתוח לו לשום מתנה יש לו ואינו רוצה להתפרנס נותנין לו לשום מתנה וחוזרין ונפרעין ממנו

חוזרין ונפרעין הימנו תו לא שקיל אמר רב פפא לאחר מיתה ר"ש אומר יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו אין לו ואינו רוצה להתפרנס אומרים לו הבא משכון וטול כדי שתזוח דעתו עליו

ת"ר (דברים טו) העבט זה שאין לו ואינו רוצה להתפרנס שנותנים לו לשום הלואה וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה תעביטנו זה שיש לו ואינו רוצה להתפרנס שנותנין לו לשום מתנה וחוזרין ונפרעין הימנו לאחר מיתה דברי ר' יהודה וחכ"א יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו ואלא מה אני מקיים תעביטנו דברה תורה כלשון בני אדם

Talmud Ketubot 67b (continued)
Our Rabbis taught: If a man has no means and does not wish to be maintained [out of the poor funds] he should be granted [the sum he requires] as a loan and then it can be presented to him as a gift; so R. Meir. The Sages, however, said: It is given to him as a gift and then it is granted to him as a loan. ('As a gift'? He, surely, refuses to take [gifts]! Raba replied: It is offered to him in the first instance as a gift.)



If he has the means but does not want to maintain himself, [at his own expense], he is given [what he needs] as a gift, and then he is made to repay it. (If 'he is made to repay it' he would, surely, not take again! — R. Papa replied: [Repayment is claimed] after his death.) R. Simeon said: If he has the means and does not want to maintain himself [at his own expense], no one need feel any concern about him. If he has no means and does not wish to be maintained [out of the poor funds] he is told, 'Bring a pledge and you will receive [a loan]' in order to raise thereby his [drooping] spirit.


Our Rabbis taught: To lend refers to a man who has no means and is unwilling to receive his maintenance [from the poor funds] to whom [the allowance] must be given as a loan and then presented to him as a gift. Thou shalt lend him refers to a man who has the means and does not wish to maintain himself [at his own expense] to whom [the allowance] is given as a gift and repayment is claimed from his [estate] after his death, so R. Judah. The Sages, however, said: If he has the means and does not wish to maintain himself [at his own expense] no one need feel any concern about him. To what, however, is the text Thou shalt lend him to be applied? The Torah employs ordinary phraseology.

So what should the community do with a person who we discover does not need Tzedakah but takes anyways? Should we give it or not? Should they repay it? Should their children? What cases in modern society can you think of in which someone or something takes but does not give back?

Ketubot 67b Part IVa

ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר לו במה אתה סועד אמר לו בתרנגולת פטומה ויין ישן אמר ליה ולא חיישת לדוחקא דציבורא א"ל אטו מדידהו קאכילנא מדרחמנא קאכילנא דתנינא (תהילים קמה) עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו בעתם לא נאמר אלא בעתו מלמד שכל אחד ואחד נותן הקב"ה פרנסתו בעתו אדהכי אתאי אחתיה דרבא דלא חזיא ליה תליסרי שני ואתיא ליה תרנגולת פטומה ויין ישן אמר מאי דקמא א"ל נענתי לך קום אכול

A man once applied to Raba [for maintenance]. 'What do your meals consist of?' he asked him. 'Of fat chicken and old wine', the other replied. 'Did you not consider', [the Rabbi] asked him, 'the burden of the community?' 'Do I', the other replied, 'eat of theirs? I eat [the food] of the All-Merciful; for we learned: The eyes of all wait for Thee, and Thou givest them their food in due season, this, since it is not said, 'in their season' but 'in his season', teaches that the Holy One, blessed be He, provides for every individual his food In accordance with his own habits'. Meanwhile there arrived Raba's sister, who had not seen him for thirteen years, and brought him a fat chicken and old wine. 'What a remarkable incident!' [Raba] exclaimed; [and then] he said to him, 'I apologize to you, come and eat'.

Should a wealthy person be provided according to what they are accustomed to? Does God truly provide for all? What is the 'message' of this story, and do you agree with it?

Tzedakah Collectors and Soup Kitchens

 תלמוד בבא בתרא ח :         ו
תנו רבנן קופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה נגבית בשנים שאין עושים שררות על הצבור פחות משנים ומתחלקת בשלשה כדיני ממונות תמחוי נגבית בשלשה ומתחלקת בשלשה שגבויה וחלוקה שוים תמחוי בכל יום קופה מערב שבת לערב שבת תמחוי לעניי עולם קופה לעניי העיר ורשאים בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותה לכל מה שירצו ורשאין בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכר פועלים ולהסיע על קיצתן

Talmud Bava Batra 8b 
Our Rabbis taught: The charity fund is collected by two persons [jointly] and distributed by three. It is collected by two, because any office conferring authority over the community  must be filled by at least two persons. It must be distributed by three, on the analogy of money cases  [which are tried by a Beth din of three]. Food for the soup kitchen is collected by three and distributed by three, since it is distributed as soon as it is collected.  Food is distributed every day, the charity fund every Friday. The soup kitchen is for all comers, the charity fund for the poor of the town only. The townspeople, however, are at liberty to use the soup kitchen like the charity fund and vice versa, and to apply them to whatever purposes they choose.  

Why the differences between the number of collectors and the number of distributors? Why is the soup kitchen for all, but not the tzedakah fund? Are there some broader principles about Tzedakah we can derive (pull out) from this baraita?